במאמר זה, אתאר את הנקודות המרכזיות שעולות מהחוזר ונייר העמדה שפורסם, ההשלכות העיקריות שצפויות  בחסכון ארוך טווח על חברות הביטוח, קרנות הפנסיה, המבוטחים והעמיתים ומספר נקודות למחשבה.

רקע

חברות הביטוח  וקרנות הפנסיה עושות שימוש בהנחות דמוגרפיות עדכניות, ובהן לוחות התמותה, על מנת לקבוע את מקדם הקצבה שעל בסיסו מומרת יתרת החסכון ערב הפרישה לקצבה חודשית לכל החיים.

חברות הביטוח, להבדיל מקרנות הפנסיה, הבטיחו לחוסכים שפתחו פוליסות עד 31.12.2012, ולמי שפתח פוליסה לאחר תאריך זה וגילו היה מעל 60, מקדם קצבה מובטח המוגן מפני שינוי לוחות התמותה והתארכות תוחלות החיים. 

עלות רכישת המקדם המובטח לחוסך באה בדרך כלל לידי ביטוי בדמי ניהול גבוהים יותר מחלופות חסכון אחרות, כאשר את הסיכון להתארכות תוחלת החיים נוטלת חברת הביטוח.

זו צריכה להחזיק מספיק עתודות (רזרבות) על מנת שתוכל לעמוד בכל נקודת זמן בהתחייבויותיה כלפי המבוטחים. כאשר על פי הנחיות רשות שוק ההון, ההפרשה בגין חלק מהעתודה נדרשת באופן מיידי, ואת חלקה ניתן "לבנות" בפריסה לאורך שנים קדימה על בסיס חישוב הרווחיות העתידית שנובעת לחברה מהפוליסה, שיכולה לממן את יצירת הרזרבה (K פקטור).

ברור כי ככל שלפוליסה מקדם מובטח נמוך יותר, העתודות שחברת הביטוח נדרשת להחזיק הינן גבוהות יותר, וכי חברות הביטוח מגדל, כלל, הראל ופניקס הן החברות עם תיקי הביטוח הישנים הגדולים ביותר, ועל כן השפעת שינוי ההנחות הדמוגרפיות לגביהן היא העוצמתית ביותר, כפי שיתואר בהרחבה בהמשך.

כאמור, חברת הביטוח נדרשת לבצע עדכון עתודות הן לגבי החוסכים שטרם מימשו את זכאותם לקצבה, והן לגבי מקבלי קצבאות קיימים.

נזכיר כי לרוב החברות הגדולות יש מודלים אקטואריים פנימיים לעניין שיעורי מימוש קצבה, גילאי מימוש, סוגי כספים שמומרים לקצבה או משולמים כהון, ומסלולי קצבה נבחרים, ועל כן ברירת המחדל שפרסמה רשות שוק ההון בטיוטה לפרמטרים אלו לא תשפיע על המודלים הפנימיים של החברות הגדולות, שממילא מעדכנות אותו אחת לכמה שנים על בסיס נתוני האמת בחברה עצמה, והשינוי המרכזי העיקרי שישפיע על כל החברות הינו השינוי בלוחות התמותה, כפי שיפורט בהמשך.

להבדיל מחברות הביטוח, בקרנות הפנסיה החדשות אין מקדם המרה לקצבה מובטח לעמית החוסך, והקרן נדרשת לעדכנו מעת לעת בהתאם לשינויים בלוחות התמותה. המשמעות היא כי את הסיכון על התארכות תוחלת החיים נוטלים העמיתים עצמם, ולא החברה המנהלת של קרן הפנסיה.

לעדכון לוחות התמותה שתי השפעות מרכזיות על החוסכים בקרן הפנסיה:

1. עמית מקבל קצבה – מי שכבר החל לקבל קצבה, הקרן תבצע לו התאמה לגובה הקצבה החודשית, בהתאם לשינוי בלוחות התמותה.
2. עמית שטרם החל לקבל קצבה – מקדם הקצבה העתידי למועד פרישתו יותאם ללוחות התמותה החדשים, ואולם בעת עדכון הקצבאות לעמיתים המקבלים קצבה, וככל שהקרן תדרש להגדיל את ההתחייבויות שלה למקבלי הקצבאות, תופחת היתרה הצבורה של כלל העמיתים שאינם מקבלים קצבה, וזאת במסגרת האיזון הדמוגרפי.
   
   

קצת היסטוריה: מה היה, ומה השתנה? 

באפריל 2002, פורסם חוזר ביטוח חיים 2002/5 שהגדיר כללים לחישוב העתודה לפוליסות הקצבה, וזאת על בסיס לוחות תמותה ושיפורים עתידיים בתמותה התלויים בגיל ומין, שהתבססו על מחקר בריטי.

באפריל 2005 ובפברואר 2007, פורסמו חוזרים נוספים שבהם הוצגו ראיות שלפיהן לוחות התמותה הבסיסיים אינם מספיקים, והוצעו לוחות חלופיים לשימוש, עד להכנת לוחות תמותה המתבססים על נתונים עדכניים של קרנות הפנסיה, תוך עדכון ברירות המחדל לחישוב עתודות לתשלום קצבה בפוליסות ביטוח חיים, בהתאמות קלות. 

בנובמבר 2012, פורסם נייר עמדה בנושא, שבו הוצגו תוצאות הבדיקה של הניסיון הדמוגרפי של קרנות הפנסיה, כולל המלצה למערך הנחות מעודכן, לרבות בחינת השיפור בתמותה באוכלוסיה בישראל ובעולם, ובחינת השלכות אפשריות של תרחישים שונים לשיפור בתמותה.

במרץ 2013, פורסם חוזר שעדכן את ההנחות של חוזר הקצבה. 

בשלב זה, התקבלה החלטה ברשות שוק ההון להמשיך ולהתבסס על לוחות התמותה של קרנות הפנסיה גם עבור פוליסות ביטוחי החיים, מאחר שעדיין לא הצטבר מספיק ניסיון בביטוח חיים לצורך יצירת לוחות תמותה מבוססי אוכלוסיית הביטוח, למרות שמחקרים בעולם ובארץ מצביעים על קשר ישיר בין מצב סוציו-אקונומי לאריכות חיים, כך שייתכן שהתנהגות עמיתי קרנות הפנסיה אינה משקפת בהכרח את התנהגות המבוטחים בפוליסות בחברות הביטוח.

בשנת 2017, כחלק מתהליך חוזר של בחינת ההנחות הדמוגרפיות, אספה רשות שוק ההון מידע נרחב מחברות הביטוח בכל הנוגע לנתוני גמלאים קיימים, החל משנת 2008 ועד למחצית הראשונה של שנת 2017. הנתונים נותחו ועובדו, כאשר במקביל בוצעה פניה מטעם האקטואר הראשי של רשות שוק ההון לאגודת האקטוארים בישראל, לטובת הקמת ועדה מקצועית לעניין חקר התמותה בישראל. ועדה זו פרסמה דוח מסכם בתחילת שנת 2018, שבו ניתנו המלצות למודל חדש לשיפורי תמותה, אשר אמור להחליף את המודל הקיים. אחת הנקודות המעניינות שעלו מדוח זה, היא כי מדינת ישראל הינה מדינת הגירה, ויש לכך השפעה ניכרת על תחזיות דמוגרפיות ומדידת שיפורי התמותה. קשה לדעת כיצד גלי העלייה המשמעותיים השפיעו על שינויים בשיעורי התמותה של האוכלוסיה.

רשות שוק ההון, יחד עם אקטוארים ממבטח המשנה מיוניק רי, הובילו בשיתוף עם אגודת האקטוארים לפיתוחים נוספים של המודל, ולמעשה גיבשו את ההצעה למודל הסופי – "מודל משולב", המשלב מספר מאפיינים של המודלים האקטואריים השונים.

מודל זה הורץ שוב לאחרונה, יחד עם נתונים עדכניים שנתקבלו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עבור השנים 2015 ו-2016, והתוצאות היו דומות מאוד לתוצאות הקודמות, מה שמחזק בעיני רשות שוק ההון את המודל המוצע, לפחות בטווח הקצר.

עיקרי השינויים המוצעים

חברות ביטוח

1. ייקור מקדמי הקצבה לגברים בפוליסות החדשות ששווקו מ-01/2013 ואילך למי שטרם מלאו לו 60, והוזלת מקדמי הקצבה לנשים בפוליסות החדשות ששווקו מ-01/2013 ואילך למי שטרם מלאו לו 60.
   
   להלן דוגמאות מרכזיות לעדכון המקדמים בהתאם