קרנות פנסיה – ברירות מחדל
קרנות פנסיה – ברירות מחדל
כל מה שרצית לדעת על קרנות ברירות המחדל ולא העזת לשאול
רקע
סעיף 20 (א) לחוק קופות הגמל קובע כי העובד זכאי לבחור בכל עת את סוג המוצר הפנסיוני שבו ירצה לחסוך. תכלית הסעיף היא להגן על העובד, ולהתמודד עם החשש שבשל אינטרסים שונים של המעסיק, הוא יבחר קופת גמל מטעמיו שלו, ולא דווקא בקופה שתיטיב עם העובד.
על אף האמור בסעיף, קבע המחוקק בסעיף 20 (ב) לחוק קופות הגמל כי במקרים שבהם העובד לא מימש את זכות הבחירה שלו, רשאי המעסיק להפקיד עבורו תשלומים כ"ברירת מחדל" לקופת גמל שנקבעה בדין או בהסכם או מכוחם.
אולם מעצם העובדה שהמעסיק הוא שבוחר עבור העובד את קופת הגמל כברירת מחדל, עולה שוב החשש לניגוד עניינים שסעיף 20 (א) ביקש למנוע. כך, למשל, המעסיק יכול לבחור בגוף מוסדי שעמו הוא מתקשר לצרכי הביטוח הנוספים שלו (חבויות, רכב, רכוש וכו'), וכן הלאה.
כדי להשלים את התמונה, סעיף 20 (ג) לחוק מעניק לממונה על רשות שוק ההון סמכות לתת הוראות לביצוע הסעיף.
נזכיר כי החל משנת 2008, קבע צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, כי חובה על כל מעסיק לבטח את עובדיו בביטוח פנסיוני. בשנת 2017, נכנס לתוקף גם חוק פנסיה חובה לעצמאים, המחייב גם עצמאים להפריש לפנסיה.
מכרז מס' 1 לבחירת קרנות ברירת מחדל
לאור האמור, ולאור ממצאי ביקורות ומידע שנאסף ברשות שוק ההון הנוגע לדמי הניהול הנגבים מעמיתים בחלק מהסדרי ברירת מחדל, כפי שהיו נהוגים, החליט הממונה ליישם את סמכותו המוקנית בסעיף 20 (ג) לחוק קופות הגמל, וזאת במסגרת חוזר "הוראות לבחירת קופת גמל" מיום 13.3.16, אשר תוקן ב-13.7.16, לצד מסמך נלווה בדבר "הליך קביעת קרנות ברירת מחדל נבחרות מיום 10.4.16".
יישום סמכות הממונה באה לתת מענה לחששות שעלו וממצאי ביקורות שנאספו, ויש לה כמה מטרות עיקריות:
1. הגברת התחרות בשוק הפנסיה. הממונה חושש מפני ריכוזיות יתר בשוק הפנסיוני בישראל, שבו 5 קרנות הפנסיה המקיפות החדשות הגדולות מחזיקות יחד מעל 95% מנכסי הפנסיה.
2. עידוד המשך מגמת הוזלת דמי הניהול בקרנות לשתי אוכלוסיות:
2.1. מצטרפים חדשים – מתן מענה זמין וזול לעמיתים שאין להם כח מיקוח מול הקרנות לצורך השגת דמי ניהול מוזלים.
2.2. עמיתים קיימים – שיפור כלי המיקוח לעמיתים קיימים בקרנות פנסיה לצורך השגת דמי ניהול מוזלים.
רשות שוק ההון קבעה למעשה כי בכל מקום שבו העובד לא מימש את זכותו לבחור קופת גמל, המעסיק יחויב להפקיד עבורו לאחת מקרנות ברירת המחדל הבאות:
1. קרנות נבחרות שנבחרו על ידי רשות שוק ההון במכרז שערכה הרשות.
2. קופת גמל לקצבה שבחר המעסיק לאחר שביצע הליך תחרותי, וזאת על ידי קריטריונים מוכתבים שקבעה רשות שוק ההון. כך, למשל, נקבעה החובה לתת לכל החברות המנהלות הזדמנות שווה להשתתף במכרז, נקבע כי תוצאות המכרז ייקבעו על ידי 3 פרמטרים מרכזיים, כאשר דמי הניהול יהוו לפחות 50% מהמשקל, ובנוסף יילקחו בחשבון תשואות ומדדי שירות.
בנוסף, קבעה הרשות כי כל הסכמי ברירות המחדל הקיימים יגיעו לתומם ב-31/3/2019, כך שלמעשה החל מ-1/4/2019 מעסיק יהיה רשאי לצרף עובדים בהתאם להוראות סעיף 20(ב) לחוק קופות הגמל, רק לאחת מקופות ברירות המחדל כפי שפורטו לעיל.
כמו כן, על מנת לעודד הליך הצטרפות לקרנות ברירת המחדל הנבחרות, רשות שוק ההון הודיעה לחברות המנהלות במהלך 2017 כי החל מ-1.4.2018 לא יהיה ניתן להמשיך לקלוט עובדים חדשים בהסדרי ברירת מחדל קיימים, שנכון לפברואר 2016 דמי הניהול שבהם היו המרביים, כלומר 0.5% מהצבירה ו-6% מהפרמיה הנגבית.
ב-1.8.16 נקבעו שתי הזוכות במכרז הראשון שפרסמה רשות שוק ההון בנושא, אשר החלו לקלוט עמיתים חדשים במסגרת היותן הקרנות הנבחרות החל מ-1.11.2016.
התנאים העיקריים לזכייה במכרז היו דמי הניהול.
בנוסף, ניתן פקטור הרעה לקרנות הגדולות בכל הנוגע לדמי הניהול שהן מציעות, ונקבע כי דמי הניהול יובטחו לעמיתים לתקופה של 10 שנים מיום ההצטרפות, גם אם הקרן הנבחרת לא תזכה במכרז הבא.
החברות המנהלות שנבחרו הן: הלמן אלדובי קופות גמל ופנסיה בע"מ, ודש מיטב גמל ופנסיה בע"מ.
דמי הניהול שבהן זכו הקרנות עמדו בדש מיטב על 0.01% מהצבירה ו-1.31% מהפרמיה, ובהלמן אלדובי על 0.001% מהצבירה ו-1.49% מהפרמיה.
התנגדות למכרז קרנות ברירת מחדל – סבב א'
ב-30.6.2016 ניתן פסק דין של בית המשפט הגבוה לצדק, בעקבות עתירה שהוגשה על ידי התאחדות חברות לביטוח חיים בע"מ נגד הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון במשרד האוצר, שעיקרה נגעה לסמכות הממונה ולתנאי המכרז שפורסמו.
בית המשפט קבע כי חוזרי הממונה הוצאו בסמכות, ואינם פוגעים פגיעה בלתי מידתית בזכויות המעסיקים והגופים המוסדיים. על כן, בית המשפט לא מצא לנכון להקפיא את הצעד שביקש הממונה לקדם, ואולם נקבע בהסכמה לקצר את תקופת המכרז הראשון לשנתיים במקום שלוש שנים, כך שהשנתיים יהוו מעין פיילוט שבמסגרתו ייבחנו השפעות ההסדר שבחוזר על השוק הפנסיוני, וייבדק האם הסדריו מגשימים את התכלית לשמה נועדו. כמו כן, בית המשפט המליץ לממונה לעגן בתקופה זו את הוראות החוזר בחקיקה (פס"ד בבג"צ 3430/16, התאחדות חברות לביטוח חיים בע"מ נ' הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון במשרד האוצר).
השפעת קרנות ברירת מחדל על שוק הפנסיה בשנים 2017-2018
מנתוני רשות שוק ההון לשנת 2017 עולה כי בחירת קרנות ברירת המחדל הגבירה את התחרותיות בשוק הפנסיה בישראל, כך שבשנת 2017 צורפו כ-70,000 עמיתים חדשים לקרנות ברירת המחדל, כלומר אחד מכל שישה מצטרפים חדשים לקרנות הפנסיה באותה שנה לא מימש את זכותו בהתאם לסעיף 20 (א), וצורף ע"ח מעסיקו לקרן ברירת מחדל בהתאם להוראות סעיף 20 (ב) לחוק קופות הגמל.
לפי נתוני הרבעון השלישי של שנת 2018, היחס עמד כבר על אחד מכל חמישה מצטרפים חדשים לקרנות הפנסיה, שצורף על ידי מעסיקו לקרנות ברירת המחדל.
בנוסף, יצוין כי מעל 51% מהמצטרפים החדשים בשנת 2017 לכלל קרנות הפנסיה, עשו זאת באמצעות הסכם קיים עם מעסיק.
מכרז מס' 2 לבחירת קרנות ברירת מחדל
למרות המלצת בג"ץ, רשות שוק ההון בחרה שלא לעגן את החוזרים בחקיקה, וב-7.8.2018 פרסמה מכרז חדש לבחירת קרנות ברירת מחדל חדשות. במכרז החדש שפורסם, הוכנסו כמה שינויים לעומת המכרז הקודם:
1. נקבעו שיעורי דמי ניהול מינימליים מהפקדות ומפרמיה’ ונוסחה ליחס ביניהם.
2. נקבע כי הממונה תבחר לפחות ארבע קרנות פנסיה כקרנות ברירת מחדל.
3. נקבע כי שיעור דמי הניהול המרביים של מקבלי קצבת זקנה חדשים לא יעלה על 0.3% מהצבירה, במקום 0.5% מהצבירה כפי שגובות כל קרנות הפנסיה.
התנגדות למכרז קרנות ברירת מחדל – סבב ב'
בתאריך 14.4.18 התאחדות חברות הביטוח הגישה שוב עתירה לבג"ץ כנגד הממונה, על רקע תנאי המכרז המוטים לטובת הקרנות הקטנות. עם זאת, התאחדות חברות הביטוח משכה את העתירה הזו ב-10.10.18, בהתאם להמלצת שופטי בג"ץ, וזאת אחרי שבדיון המקדמי נקבע כי ההליך של רשות שוק ההון היה ראוי, מאוזן ובהתאם לסמכות החוקית.
בתאריך 14.10.18, פרסמה רשות שוק ההון את תוצאות הליך קביעת קרנות פנסיה נבחרות, שבמסגרתו נבחרו ארבע קרנות פנסיה מקיפות חדשות כקרנות ברירת המחדל, מיום 1.11.2018 ועד ליום 31.10.2021, כדלקמן:
שם החברה המנהלת |
דמי ניהול מצבירה |
דמי ניהול מפרמיה |
אלטשולר שחם גמל ופנסיה בע"מ |
0.1% |
1.49% |
הלמן אלדובי קופות גמל ופנסיה בע"מ |
0.05% |
1.49% |
מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ |
0.05% |
2.49% |
פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ |
0.0905% |
1.68% |
נציין כי החברה המנהלת של הלמן אלדובי ביצעה מייד אחרי הזכייה עדכון יזום של דמי הניהול מצבירה, מ-0.1% ל-0.05%.
ארבע מי יודע
החל מ-1.4.2019, מעסיקים נדרשים לבחור את קרן ברירת המחדל שאליה יופקדו מדי חודש כספים בגין עובדים שלא בחרו ביוזמתם קופת גמל.
רשות שוק ההון בחרה בארבע קרנות פנסיה כזוכות, אז במי המעסיק צריך לבחור, ולפי מה? האם לבחור בקרן אחת או אולי יותר? האם דמי הניהול הזולים ביותר לעובדים הם הפרמטר שלפיו על המעסיק לבחור בקופה? מדדי השירות? אולי תשואות? ומה עם מגוון מסלולי השקעה או הבדלים תקנוניים? או שמא מדד הבחירה הוא הנציג המשכנע ביותר של קרן נבחרת שיצר קשר עם המעסיק? המלצה בעל פה ממעסיקים אחרים, או הקופה שיצאה ראשונה לפי סדר הא"ב?
כיצד מעסיק אמור לבצע את הבחירה האמורה, ואיזו אחריות יש לו כלפי העובדים כתוצאה מן הבחירה, אם בכלל? האם חשב השכר הוא זה שיבחר את הקרן או מנהל הכספים, או מנהל משאבי אנוש, הנהלת החברה או אולי בכלל הדירקטוריון?
כלומר, יש המון שאלות, שניתן לתת להן תשובות שונות, מתשובה פשטנית כי למעסיק אין כל אחריות לקרן שבה בחר עבור עובדיו, ועד תשובה לפיה למעסיק יש אחריות מלאה לקרן הנבחרת לעובדיו, ואולי אף חשיפה כלפיהם ככל שלא פעל בתום לב, ואולי אף בניגוד עניינים פוטנציאלי בעת בחירת הקרן.
על מנת להמחיש את חשיבות קבלת החלטת המעסיק בבחירת קרן עבור עובדיו, נציג פרמטר אחד לדוגמה, והוא דמי הניהול שגובות הקרנות. לדמי ניהול יש משקל רב בצבירת החיסכון הפנסיוני, וברור כי שככל שדמי הניהול נמוכים יותר, כך החיסכון הפנסיוני העתידי של העובד צפוי להיות גבוה יותר.
דמי ניהול הם הפרמטר היחיד הידוע וקבוע בניהול החיסכון הפנסיוני, אשר ניתן לכימות באופן סופי. דמי הניהול שנקבעו במכרז ברירת המחדל נקבעו לתקופה של עשר שנים, ממועד הצטרפות העובד לקרן.
בהתאם ובהתחשב בכך שמשך הבטחת תקופת ההטבה בדמי הניהול בין כל הקרנות זהה, ביצענו השוואת תחזית חסכון פנסיוני לגיל 67, בהנחה כי דמי הניהול שניתנו לחוסך יוותרו על כנם ללא שינוי.
נתוני הבסיס להשוואה:
מצב משפחתי – נשוי/ה עם ילדים. בסיס שכר להפרשה פנסיונית – 10,000 ₪.
תקציב 20.83% – לפי 8.33% לפיצויים, 6.5% תגמולי מעסיק ו-6% תגמולי עובד.
גיל תום תקופת החיסכון – 67.
מסלול ביטוח ברירת מחדל – 75% לנכות ו 100% לשארים (למעט גברים המצטרפים מעל גיל 41)
הסדר נכות – מתפתחת ונכות כפולה. מסלול קצבה – הבטחת 180 תשלומים.
התחזיות נערכות לגבר ולאישה עבור גילאים נבחרים 30 ו-40.
למען הנוחות, התצוגה היא לפי סדר התוצאות, מהטובה ביותר לפחות טובה.
תחזית צבירה ותחזית קצבה עבור גיל 30:
גבר בן 30 | סך החיסכון הצפוי בש"ח | סך הקצבה הצפויה בש"ח | אישה בת 30 | סך החיסכון הצפוי בש"ח | סך הקצבה הצפויה בש"ח |
הלמן אלדובי | 2,072,004 | 9,976 | הלמן אלדובי | 2,108,228 | 10,537 |
פסגות | 2,016,943 | 9,711 | פסגות | 2,073,249 | 10,362 |
מיטב דש | 1,997,702 | 9,619 | מיטב דש | 2,062,549 | 10,309 |
אלטשולר שחם | 1,992,794 | 9,595 | אלטשולר שחם | 2,057,275 | 10,282 |
תחזית צבירה ותחזית קצבה עבור גיל 40
גבר בן 40 | סך החיסכון הצפוי בש"ח | סך הקצבה הצפויה בש"ח | אישה בת 40 | סך החיסכון הצפוי בש"ח | סך הקצבה הצפויה בש"ח |
הלמן אלדובי | 1,136,779 | 5,502 | הלמן אלדובי | 1,173,181 | 5,899 |
פסגות | 1,099,085 | 5,319 | פסגות | 1,153,139 | 5,798 |
אלטשולר שחם | 1,084,213 | 5,247 | אלטשולר שחם | 1,143,852 | 5,752 |
מיטב דש | 1,082,592 | 5,239 | מיטב דש | 1,142,442 | 5,745 |
פערים כמותיים מרכזיים
הפער המרבי במונחי צבירה בין הלמן אלדובי לאלטשולר שחם מגיע ל-79,210 ₪, השקולים לקצבה חודשית בגובה 380 ש"ח לכל החיים.
הפער במונחי צבירה בין הלמן אלדובי לפסגות מגיע ל-55,061 ש"ח, השקולים לכ-265 ש"ח קצבה חודשית לכל החיים.
הפער המרבי במונחי צבירה בין פסגות לאלטשולר שחם מגיע ל-24,149 ש"ח השקולים ל-116 ש"ח קצבה חודשית לכל החיים.
האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה יעוץ ו/או תחליף לייעוץ ו/או שיווק מכל סוג שהוא ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום. לקבלת שירותי שיווק פנסיוני אנא צרו עמנו קשר